??? מתגעגעת.
מתגעגעת ללחץ בין עבודות.
מתגעגעת לתמימות.
לרצון ללמוד.
מתגעגעת ל"אנההה מה עושים היום???".
מתגעגעת למוסיקה בווליום המוגזם ברקע שהם שמים.
מתגעגעת לשאלה הבלתי נסבלת "אנה נווו אני לא יודעת" כי שניה אחרי זה ברגע שאני לא פותרת להם כלום הם פותרים כבר בעצמם.
מתגעגעת לפיטפוטים.
מתגעגעת לצחוקים.
מתגעגעת למגשי פיצה ו/או סושי (בעליונה חח לא חטיבה)
מתגעגעת לעניים הנוצצות והחיוך הקטן שאומר "נו אנה לא הכנתי באמת שרציתי אבל לא הכנתי את העבודה תסלחי לי"
מתגעגעת לחותך הלייזר שלנו.
מתגעגעת לקפה הבוקר עם חדווה אלפי.
מתגעגעת לרוץ להכין מהר קפה בחמש דקות שניתן לנו.
מתגעגעת לרגע בו ב12:05 אני נזכרת שאני אמורה להיות תורנית בכלל בזה הרגע בבניין יא.
מתגעגעת ל"בוקר טוב" מכל התלמידים כשאני ממהת לסדנא כדי להגיע בדיוק ב7:40 לשיעור הראשון.
מתגעגעת לרגע שהילדים שנכנסים עם ראש למטה ב7:45 וחיוך על הפנים כי יודעים שאני כועסת על האיחור אבל גם יודעים שאני אוהבת אותם יותר מידי כדי לכעוס.
מתגעגעת לרגע שקופץ לי רעיון לפרויקט חברתי ואני רצה לספר לויקי והיא צוחקת וושאלת אם אין לי מספיק פרויקטים כבר (היא יודעת בעצמה את התשובה).
מתגעגעת לימי הלחץ בו אני וויקי בונות תערוכות מהממות ומריצות את כל תלמידי העליונה להביא פושפינם ודבק סקוטץ מבצלאל כל אחד בתורו עם פתק סליחה ושלא יכעס עלי על כך שצריך עוד . ?? Viki Mann
מתגעגעת לשיחה של מיקי בן עמוס בעשר שמעדכן אותי מה הם הולכים לאכול בצהריים ואם בא לי.
מתגעגעת לימי הולדת של התלמידים שיודעים שאצלנו חוגגים כל יום הולדת עם עוגה.
מתגעגעת לביקורות עבודות. הטובות והפחות טובות.
מתגעגעת לשיחות אחד על אחד. לדמעות האמיתיות שיוצאות אצלי ואצלהם . כל אחד עם הסיפור שלו.
מתגעגית להרצאות הספונטניות שאני עושה להם על עצמי ועל החיים שלי כי לפעמיים צריך לחנך ולא רק ללמד.
מתגעגעת להיות חיונית לאחרים.
♥️♥️♥️♥️ כי זום זה פשוט לא אותו הדבר. שני סרטונים שהכינו תלמידי כיתה ז במגמת עיצוב. בשיעור האחרון שלנו לני שיצאנו להסגר הזה.☹️
הרב תחומי למדעים ולאמנויות חדרה
אנה
https://www.facebook.com/anna.sugrobov/videos/10219380024546196/
https://www.facebook.com/anna.sugrobov/videos/10219380021786127/