היום לאחר הצפירה, התחברו, בשתי פעימות, קרוב ל-400 תלמידים ומורים לקבוצת זום, בה שמעו את עדותו המרגשת של מוטי ענבר, חמה של מירב ענבר, מורה למדעים בבית ספרינו.
מוטי ענבר, ניצול שואה מילדי טהראן, היה פעוט בן שלוש כאשר פרצה המלחמה, וללא אחותו שהחזיקה אותו בזרועותיה, לא היה עובר את המסע.
מוטי נקלט יחד עם אחיו בקיבוץ מזרע.
בהיותו נער בן 15 קיבל את המפוחית הראשונה מאחיו הגדול- שמוליק ז"ל שנהרג במלחמת סיני.
שמוליק לימד את מוטי לנגן ובפעם האחרונה שניגנו יחד אמר לו: ״אל תפסיק לנגן, כי אחרת תשכח את הנגינה.." עם מורשת זו, מוטי המשיך לנגן לעצמו כנער ובהמשך למשפחה לנכדים ובאירועים משפחתיים.
בסיום העדות המרגשת, התלמידים היו נרגשים ושאלו שאלות רבות. מוטי סיים את העדות בניגון השיר "ההליכה לקסריה"- אלי אלי שלא יגמר לעולם!
קהילת בית הספר מודה, מעומק הלב, למוטי ענבר היקר ומאחלת לו בריאות מלאה ואריכות ימים.
