בוקר עצוב וכואב לכולנו. הבוקר נפרדנו בכאב עמוק משירי, אריאל וכפיר והלבבות של כולנו בקשו לחבק את ירדן ואת כל משפחת ביבס.
פתחנו את הבוקר בדקה דומיה ובשיח בכיתות עם התלמידים על החשיבות שבהוקעת הרוע ועל כך בתוך העצב העמוק, עלינו לזכור את ערך קדושת החיים, גם אל מול האכזריות, ולשמור על עוצמתנו המוסרית כקהילה.
הקמנו פינת הנצחה לזכרם של שירי, אריאל וכפיר ביבס האהובים.
בהמשך יצאנו תלמידים, מורים, עובדים וכתת הותיקים, כאות הזדהות ובמחווה של סולידריות, מלווים בדגלי ישראל ובלונים כתומים, לככר המשטרה, עמדנו בצידי הדרך ושרנו יחד את התקווה.
יחד נמשיך להאיר את זכרם ולטפח ערכי אהבת אדם, חסד ואחדות.
בתפילה לימים של שלום ונחמה.
יהי זכרם ברוך 
